<h1>ראבי"ה סימן תתקס"ד</h1>
<h2>דף כו:</h2>
בפ' כלל גדול [שבת ס"ט ע"א], הכל מודים בשבועת ביטוי וכו'. עד, לא אשכח' בכל התורה דמייתי קרבן (או) [א]לאו וכו'. ויש לתמוה, הרי מצינו בפ"ב דכריתות [ט' ע"א], ארבעה מביאין על הזדון כשגגה וכו', וכל הני שייך בהו לאו ולא כרת, ומייתי קרבן בשוגג. אלא אי הוה פריך ליה הוה דחי ליה, לא אשכחן היכא דמייתי קרבן אשגגה ולא אזדון שיביא קרבן (או) [א]לאו בלא כרת. ונפשי משחרת, על גפי מרומי קרת.
